החלטה בתיק ת"א 22908-01-11

לפני בקשת הנתבע 1 לסילוק על הסף של כתב התביעה המתוקן שהגישה התובעת ביום 7.12.11.

1. הרקע הנדרש לבקשה

ביום 12.1.11 הוגשה התובענה שבכותרת על ידי התובעת, שהינה בעלת מניות המיעוט בנתבעת 2 (להלן: " החברה"). כתב התביעה הוגש כנגד החברה וכנגד הנתבע 1 (להלן: " הנתבע"), שהינו בעל השליטה בחברה, ובמסגרתו ביקשה התובעת לאכוף על הנתבעים זכות למנות דירקטורים בחברות הבנות שבשליטת הנתבעים, אשר עומדת לה, לטענתה, בין היתר, מכוח פסק דין שניתן בעניינם של הנתבעים בבית משפט זה ביום 3.12.01. עוד טענה התובעת לקיפוחה כבעלת מניות מיעוט בחברה.

הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי יש לסלק התובענה על הסף מחמת שיהוי, מניעות וחוסר תום לב.

ביום 5.10.11 קיבלתי את טענות הנתבעים לסילוק על הסף בחלקן. מצאתי, כי התובעת מושתקת ומנועה מלטעון כי קמה לה זכות למנות דירקטורים מטעמה בחברות הבנות. עם זאת, לא נעלמה מעיני העובדה כי התובעת טענה גם לקיפוח המיעוט. אשר על כן הורתי, כדלקמן:

"אני מורה על דחיית התובענה שבכותרת על הסף בחלקה, מכוח הוראות תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי. עילת התובענה הנוגעת לזכותה הנטענת של התובעת למנות דירקטורים בחברות הבנות שבשליטת הנתבעים תידחה.

מאחר שבגדרי התובענה דנן טוענת התובעת לקיפוח המיעוט (ראו סעיפים 99-116 לכתב התביעה), תודיע התובעת בתוך 7 ימים מהיום אם בכוונתה להמשיך את התובענה בעילה זו, שאחרת תדחה התובענה כולה. באם התובעת תבחר להמשיך את ניהול התובענה, תגיש התובעת כתב תביעה מתוקן רק בעילה של עושק המיעוט בתוך 30 יום מהיום. כתב הגנה יוגש בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי."  

ביום 12.10.11 הודיעה התובעת, כי בכוונתה להמשיך בתובענה בעילה של קיפוח המיעוט ולהגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם להחלטתי. משכך, הורתי בו ביום  כדלקמן:

"התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן אך ורק בעילה של קיפוח המיעוט, שלא תכלול את ענייני מינוי הדירקטורים בחברות הבנות אשר נדחו בהחלטתי.."

התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן ביום 7.12.11 וביום 18.12.11 הוגשה הבקשה דנן.

ביום 5.1.12 הגיש הנתבע כתב הגנה מתוקן. גם החברה הגישה כתב הגנה מתוקן במועד האמור. בכתב הגנתו מבקש הנתבע כי בית המשפט ידון ויכריע תחילה בקשת הסילוק, וזאת בטרם המשך ניהול התיק לגופו.

2. טענות הצדדים

הנתבע טוען, כי כתב התביעה המתוקן הוגש בחוסר תום לב משווע, תוך הפרה בוטה של החלטותיי ותוך עשיית דין עצמי פסולה וניצול לרעה של ההליך המשפטי. לשיטתו, ניתנה לתובעת רשות להמשיך בהליך אך ורק בעילה של קיפוח המיעוט, כפי שזו פורטה בסעיפים 99-116 לכתב התביעה המקורי, ומבלי שהתביעה תתייחס לטענות הנוגעות לענייני מינוי הדירקטורים בחברות הבנות. אולם, חרף האמור, חזרה התובעת בכתב התביעה המתוקן גם על טענות שנטענו בהקשר של מינוי הדירקטורים בחברות הבנות. זאת ועוד. במסגרת כתב התביעה המתוקן הוסיפה התובעת שורה שלמה של טענות חדשות ואף מסמכים חדשים שזכרם לא בא בכתב התביעה המקורי, באשר עניינם באירועים שאירעו לאחר שהוגש כתב התביעה המקורי. לאור האמור, מבקש הנתבע להורות על סילוקו על הסף של כתב התביעה המתוקן, תוך חיוב התובעת בהוצאות לדוגמה.

התובעת טוענת, כי מילאה אחר החלטתי מיום 12.10.11 וכי לא נפל כל פגם בכתב התביעה המתוקן. לשיטתה, לא הייתה כל מניעה להוסיף לכתב התביעה המתוקן פרטים עובדתיים שלא נזכרו בכתב התביעה המקורי ולצרף מסמכים נוספים, שכן בכל הקשור לעילת קיפוח המיעוט לא הגביל בית המשפט את תיקון כתב התביעה.

3. כתב התביעה המתוקן

לאחר שעיינתי בכתב התביעה המתוקן, מצאתי כי התובעת אכן כללה בו עובדות וטענות שעניינן באירועים שהתרחשו לאחר הגשת התובענה. אף כי לא מצאתי שכתב התביעה המתוקן חורג מהעילה המצומצמת של קיפוח המיעוט, שבגינה אפשרתי לתובעת להמשיך בניהול ההליך, הרי ברור ונהיר כי לתובעת לא ניתן היתר להוסיף עובדות וטענות חדשות שעניינן באירועים שהתרחשו לאחר הגשת התובענה. בהתאם להחלטתי, היה על התובעת להגיש כתב תביעה מתוקן אך ורק בעילה של קיפוח המיעוט, מבלי לנצל זכות זו שניתנה לה בדוחק, לעשיית 'מקצה שיפורים' ולשיפור עמדות ביחס לנתבעים. 

למרות האמור, והטענות הקשות של הנתבע על חוסר תום ליבה של התובעת כאמור בבקשת המחיקה ובתשובה לתגובה, נראה כי הסנקציה של סילוק כתב התביעה על הסף הינה חריפה מדי, מה גם שבינתיים הגישו הנתבעים כתבי הגנה מתוקנים. בשלב הזה של המשפט, ניתן עדיין 'למחול' על מחדלי התובעת בפסיקת הוצאות בשיעור הולם, מבלי לגרוע מזכותה של התובעת להביא את טענותיה לדיון משפטי לגופו של עניין.

אשר על כן, החלטתי לדחות את הבקשה לסילוק כתב התביעה המתוקן. זאת, בכפוף לתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לנתבעים בסך כולל של 20,000ש"ח. 

4. סוף דבר